פסק-דין בתיק ס"ע 38319-12-09

1. לפנינו תביעתו של התובע לתשלום פיצויי הלנת שכר בגין האיחור בתשלום משכורותיו, כאשר בנוסף לפיצויי ההלנה, מבקש התובע גם תשלום בגין סבל, עוגמת נפש ו"הוצאות מיותרות בגין נסיעות מיותרות" אשר נבעו מהאיחור בתשלום השכר.
2. נציין, כי תביעתו של התובע מתייחסת לתקופה ממאי 2008 ועד דצמבר 2009.

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:-

3. התובע עובד אצל הנתבעת, שהינה רשות מקומית, משנת 1991 ועד היום.
4. בתקופה הרלוונטית הנתבעת שילמה את שכרו של התובע באיחור מדי חודש (למעט חודש אחד, כמפורט להלן) כאשר לתצהירו של התובע צורף נספח (ב'), הכולל טבלה המפרטת את המועדים בהם שולמו הכספים בפועל ואת מספר ימי האיחור בתשלום השכר, לפי חודש.

הנתבע בהודעתו מיום 20.11.2011 (או 24.10.2011 - לגרסתו) אישר את נתוני הטבלה, כאשר הוא הוסיף שאין לפסוק פיצוי הלנה עבור חודש נובמבר 2008, שכן באותו חודש השכר שולם לתובע בהתאם למועד הקבוע על פי דין (לפני ה-10 לחודש העוקב).

יצויין, כי על פי הטבלה -שכרו של התובע שולם במלואו, בסופו של יום, הגם שבאיחור.

5. לגרסת התובע, שהיתה אמינה בענינו, האיחור בתשלום המשכורות גרם לו לנזקים כבדים וכתוצאה הוא נדרש לשלם ריביות בבנקים, חשבונו בבנק הוגבל, צ'קים שהוציא חזרו וכן הוא נאלץ לקבל הלוואות מהבנק.

התובע פירט בהרחבה בתצהירו את כל הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהאיחור בתשלום שכרו.

6. התובע הגיש בעבר מספר תביעות כנגד הנתבעת בגין הלנת שכרו ובתביעותיו השונות ניתנו פסקי דין אותם הוא צירף לתצהירו.
7. המועצה חתמה על הסכם הבראה בשנת 2007 אשר נרשם כהסכם קיבוצי בראשית שנת 2009.

על פי הסכם זה "החל מחודש יולי 2007 ... כלל עובדי המועצה, לרבות העובדים הבכירים והנבחרים, לא יעבדו 2 ימי עבודה בחודש... ובאותם ימים תיסגר המועצה כליל...". אין מחלוקת כי המועצה אכן נסגרה במשך יומיים בחודש, וכי התובע לא עבד בימים אלו.

דיון ההוכחות

8. ביום 27.9.2011 התקיים דיון הוכחות בפני בית הדין.

במסגרת דיון ההוכחות הודה התובע כי הוא מודע לכך שהתקציב של המועצה בהתייחס לשנת 2009 לא אושר ושחברי המליאה הודחו בדצמבר 2009 בשל אי אישור התקציב.

9. התובע אף הסכים שעל אף שבמועצה יש כ-100 עובדים (לגרסתו), מעטי מעטים הגישו תביעות כנגד המועצה בהתייחס להלנת שכר על אף ההלנות החוזרות ונשנות, וכי גם כאשר וועד עובדים הגיש תביעה מרוכזת בשם העובדים כנגד המועצה וניתן פסק דין באותה תביעה - גם אז וועד העובדים לא יישם את פסק הדין עד היום. עם זאת, התובע העיד, כי הוא עצמו מימש את פסק הדין.
10. בהתייחס לסגירת המועצה במשך יומיים בחודש וקיצור חודש העבודה בהתאם - טען התובע במסגרת דיון ההוכחות, כי הסכם ההבראה לא נעשה בהסכמה. נציין כבר עתה, כי מאחר וטענתו זו היתה לאקונית ולא מגובה בראיות כלשהן, כאשר מנגד הוצג לבית הדין עותק מהסכם ההבראה החתום אשר קיבל תוקף של הסכם קיבוצי - אין אנו מקבלים טענתו בענין זה.

בעניין זה נציין עוד, כי התובע גם לא כימת בכתב תביעתו את הסכום שהוא תובע בגין כך שלא עבד יומיים בחודש.

11. במסגרת דיון ההוכחות נחקר גם עד הנתבעת, מר סלים ברכאת.